|
וכשהאויר צר היה
מלהכיל אינותך
ביקשתי לצרוב בך מילים
בעט מלובן געגוע
לסמן תווי קולי בעורך
להדהד בך מנגינה
כהד נודד במנהרת הזמן
אך גשם שהתדפק על ארץ
אסף לחיקו אתמולנו
בשאונו נבלעו הקולות
ורחש צריבת המילים
תסס נשנק וגווע
על דל שפתותיי |
|
|
זה נכון שהדף
סופג הרבה,
(גם את המבחנות
שמלאות
בנוזלים
כחולים), אבל גם
לו
יש גבול.
"כשאתה באמת
מעצבן -
כתוב לבמה
חדשה!".
מתוך מסע פירסום
שקוצץ בעריכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.