אמרו לי ששם למעלה
בהר "החיים" יש שלווה
אז החלטתי לטפס..
התחלתי בטיפוס..
עברתי ליד אנשים שנחו בחניון "השמחה"
הם הזמינו אותי, אבל מיהרתי למעלה..
רק רציתי שלווה
אז הודתי להם והמשכתי.
ראיתי גם
את האנשים שהסתכלו מרחוק על צוק הגעגוע..
אך המשכתי כמה שיותר מהר למעלה..
שכבר ראיתי את השלווה התרגשתי..
בטח שהתרגשתי הייתי ליד עץ בשם "התרגשות"
עליתי עוד טיפה והתקרבתי יותר ויותר
ואז מבלי לשים לב החלקתי
לכוך בשם "עצב"
וככול שניסיתי לעלות לא הצלחתי
רק התדרדרתי יותר ויותר למטה..
ובסוף גילתי את עצמי ליד נהר בשם
"בדידות" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.