את ריקוד החברה המודרנית.
היא הסתכלה עליהם ואני הסתכלתי עליה, מעניין איזו נשמה מסתתרת
בתוך הגוף היפהפה הזה, מעניין מי נמצא שם, והאם הוא יודע שהוא
במקום כל כך נפלא? אולי עם קצת מזל גם לי יזדמן לבקר שם, אך
הסיכויים שואפים לאפס ואני שואף את הסיגריה האחרונה שלי.
אני קם אליה, צועד, "תגידי, יש לך סיגריה?" אני שואל, היא קמה
והולכת, משאירה מאחוריה שלט של "אזור ללא עישון".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|