דברים לא תמיד באים מכיוונים צפויים.
למעשה, יש שבאים מכיוונים מאוד בלתי צפויים.
היא כזאת, ללא ספק.
לא תיארתי לעצמי שהיא תהיה ככה.
לא חשבתי שכל זה יקרה.
מה היא עושה כאן איתי?
היא כל כך מושלמת, כמו מלאך.
ואני בן תמותה, רגיל, לא מיוחד.
רק אחד שחולם להגיע לשם, למעלה.
אני אוסר על עצמי להיות שייך אליה,
כי אני יודע שיום אחד היא תבין שאנחנו שונים,
ואז הכל ישתנה,
אבל אני רוצה להיות שלה.
רוצה שהיא תקח אותי לחיקה.
והיא רוצה לקחת אותי לחיקה.
רק אני, אני זה שאומר לעצמי שאסור.
שהכאב ישוב.
כאב שלא ניתן לרפא.
כאב שגם מלאכים לרפא אינם יכולים.
איך היא הגיעה אליי?
ומדוע היא הגיעה אליי?
כנראה למלאכים יש תוכניות לגבי כל אחד מאיתנו,
ועכשיו הגיע תורי.
אני לא יכול להבין מה קורה לי,
אני לא יכול להבין מלאכים,
אני לא יכול להתנגד עוד,
אני פשוט לא יכול.