העקרונות הזהירים של צייד ברבורים אינם כתובים בשום מקום. אין
דרך אחת לצוד ברבור, וכל דרך היא תמונת ראי של הצייד עצמו.
אולם ישנם מספר דברים שכל צייד ברבורים מנוסה יודע.

צייד ברבורים זהו צייד המבוסס על אילוף, ולכן צריך להיעשות
בצורה הדרגתית וממושכת. אחת לכל כמה זמן הצייד מבקר באגם הפרטי
שלו ובודק אם משהו השתנה מאז הביקור האחרון - ברבורים יכולים
להגיע לפתע משום מקום, אך הרבה פעמים מדובר במישהו שתמיד היה
באגם, מעין ברווזון מכוער שהפך לברבור. הבעיה היא שלא תמיד יש
לצייד את כל הזמן הזה כיוון שהברבור נודד כשמגיע החורף, כך
שתזמון - כמו בכל צייד - זה חלק מאוד חשוב.
 
אחרי שכבר מצאת ברבור, בעיה נוספת  היא איך להתקרב אליהם. הם
בדרך-כלל שטים להם בודדים באגם שגבולותיו תלויים בצייד עצמו,
לא מודעים להשפעה שיש להם על הצופה מבחוץ שצועק אליהם בשתיקה
להתקרב לשפת האגם,  אם זו לא בקשה מוגזמת מידי, אחת לכל כמה
זמן, רק כדי שתוכל להסתכל מקרוב, בלי לומר דבר, וכל יום להתקרב
קצת יותר, ממש כמו השועל והנסיך הקטן, עד שהם בוטחים בך,
מתרגלים אלייך, ותוך כדי כך שוכחים בכלל שהם חיה נודדת. אז כל
צייד מחליט לעצמו מה לעשות עם הברבור שיש לו ביד.

באשר לציידי הברבורים, אלה הם אנשים אמיצים ההולכים בדרכם מתוך
אי התחשבות בתוצאות. אומץ ליבם נמצא באמצע הדרך בין התאווה
לבין ההגיון, והוא אינו נובע מתוך איזה רעיון אידיאליסטי, אלא
מתוך האינטנסיביות שבצייד. גם הצייד הכי מנוסה לא יכול לומר לך
למה יצא לצייד, מתי הוא התחיל וכיצד הוא יתפתח, ולכן  חייבת
להיות לצייד היכולת לראות בראשו את התמונה הסופית כפי שהיה
רוצה שתראה,  מבלי לפחד ממה שעלול לקרות בדרך. עליו לדעת לזהות
את החדווה שבצייד, ולשאת אותה ברוחו כמקור לכוח. מדובר בכמות
לא מבוטלת של דמיון, אבל  דמיון מעולם לא היווה בעיה לציידים,
הוא בדרך-כלל הסיבה שהם יוצאים לצייד.

אחת הסכנות בצייד ברבורים, הנובעת מאופיים המיוחד, היא שבמקום
שאתה תצוד את הברבור, הברבור יצוד אותך. סכנה זו מאיימת בעיקר
על הציידים הצעירים והפחות מנוסים, במקרה כזה הם הופכים
לקורבנות של עצמם.
צייד שניצוד בעצמו ממשיך לבוא כל יום אל האגם, בצפייה לראות את
הברבור שוב, רק לפעם אחרונה וזהו, אך הברבור כבר מזמן לא שם.
ככל  שהזמן יעבור הוא יתחיל לתהות האם אותו ברבור היה שם בעבר,
או שמא הכל היה פרי דמיונו והברבור לא היה קיים מעולם. לעיתים
נראה שהדרך היחידה להשתחרר מהמלכודת הזו היא למצוא ברבור חדש,
כזה שבזכות ברבוריותו יצליח להשכיח את הברבור הקודם.

ככל שיצבור יותר ויותר ניסיון בצייד אך ללא קורבן מוחשי להיאחז
בו, מלבד הוא עצמו, יתחיל הצייד לפקפק במהות הצייד עצמו. הוא
יתחיל לשאול האם אפשרי בכלל לצוד ברבור? האם יש טעם בצייד
ברבורים, או שמא עלינו לכוון את המאמצים לחיה נחותה הרבה יותר
על-מנת לא להישאר בחזקת ציידים לעולם?