עמית גבאי / ריגוש |
חולף אותי כמו סערה
משאיר בי דיגדוג קטן
דיגדוג של שמחה
מגע חם לרגע
תחושה כאילו נגיעה
פתאום המוח מתגרה
וכל הגוף רועד
הוא כלכך רעב
כל מה שהרגשתי לפתע מתגמד
הגעגוע למגע של פעם
ואז הכל מתחדד
הכירבול במיטה
הירך על הבטן
האף שמתנשף לי על העורף
כל הדם מתאזן
ואני חושב ונזכר
מרגיש את זה.. כן..
רק שיחזור אליי
להושיט יד ולגעת למשש
לחוש בפעימת הלב.. כמעת התקף
לשכוח מכל מה שיש
רק הגוף... שלי.. ושלה.. והריגוש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|