|
דמי לך נפש
שנואה תוגתך
בינות גן ושחוק
נעדרה קומתך
רב לך נהי
כלו שרעפייך
יבשו גם המים
בנחל חייך
ומדוע תאחרי
לאסוף שברים?
קומי, אהובה,
רכבי משברים
פשטי נא השק
עפר נערי
פקחי נא עינייך
ראי נהורי
אזן לך!
הלא תשמעי?
מכונסת שמיכה
פרעת יצועי
מים שתיקתך
הוויתך נא משי
למען לא תידמי לנצח
נפשי... |
|
|
אפשר לבנות במה,
אי אפשר להבטיח
שהיא תהיה
חדשה.
ואפילו אם
תובילו אותה
למים, לא בטוח
שהיא תשתה.
אפרוח ורוד,
מנמיך ציפיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.