|
ברבות הימים
כשתפקחנה עיניך
קרא אלי
ואחזה
ואגמע מעט מן האור
שהיה בהן
ואבד
בחלוף השנים
עת יקומו לתחיה שפתיך
קרא אלי
ואשק
ואחוש מעט מן החום
שהיה בהן
ואיננו עוד
והיה
כי עיניך יכהו לעולם מראות
ושפתיך לא ידעו עוד חיים
אאבד גם אני
מאור עיני וחומי
ולעד
יערב יומי |
|
|
ועכשיו כשאני
מסתכל על כל
המצב, מה שקורה
במדינה הזותי,
על המצב במפלגה,
על החגיגה
החדשה,
כמה טוב לי
במרפסת, יושב
וגולש לי בבמה
חדשה
אהוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.