האהבה שלי היא אכזבה, היא פספוס
היא נעילה של הרגשות שפעם הראשונה בחיים שלי נחשפתי אליהם
זה לסגור אותם בעצמי, בתוכי כך שרק אני יודעת עליהם
עד שאני כבר לא איתך ורק אז הם יוצאים לאור, החוצה
אל כל מי שרוצה, צריך ומעוניין לדעת על זה
אל כל אחד, חוץ ממך.
אהבה, לא ידעתי מהי כשפגשתי בך
ולא ידעתי מהי כשהייתי איתך
רק עכשיו אני יודעת מהי, כשאני לא איתך
כשאני חושבת רק עליך
כשאני רוצה אותך איתי, לידי
כשאני רוצה להרגיש אותך בתוכי
אני מתגעגעת אליך ורוצה לראות אותך
ולשמוע ממך שאתה רוצה אותי, עדיין
לשמוע שתמיד חשבת עליי אפילו אם זה חצי ממה שאני חשבתי עליך.
אני צופה בסרטים ומקנאה
מקנאה באהבה, באהבה הזאת שלא רק צד אחד יודע עליה ומרגיש אותה
באהבה הזאת של הבחורה הזו שלה היה האומץ לומר את אהבתה
האומץ הזה שלי לא היה
ואת ההזדמנות הזאת אני פספסתי,
ולאן שאני לא הולכת ומה שאני לא עושה אני מרגישה את הפספוס
הזה
מה לא ניסיתי, בכיתי צחקתי, ביליתי יצאתי, ניסיתי אחרים - אבל
לא הצלחתי
והדרך היחידה שלי לנסות להתמודד שעדיין לא ניסיתי היא לכתוב,
וזה מה שיצא. |
