רהב בהפוגה / הסתיידות |
עורקי הפחד, הייתי מנסה.
מתוך התרפסות, מתוך פרכוס
לא מפוייס, הייתי דורשת
בצמר, פישתים ובך.
ובא השמש וטהר, יצקתי באור
רעש מתון וכיפרתי בחושך טומאת
מעטים, נרחצת
מילים ונחרצת
שתיקות.
בנפל ירח, כבר התנוולתי
צבודת בטן, עוקץ תאנה
וחרוב.
כרותה, חיללתי באש, מחוללת,
גילגלתי על לשוני אגלים
של טל, נזבחת עגלים של
זהב.
חלודת מזוזות, החרחור היה
סתמי, בלתי נרגש ובלתי
נמנע - כבר הפסקתי למנות
ונותרתי מותרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|