אסף עוז / בתחנה המרכזית שלי |
ללא כיוון
ללא מטרה.
הלוך וחזור הלכתי
וכל איש - איש
כל מוכר - זקן, שיער, עיניים.
ובמקום הזה
שהוא לא בית של אף אחד
אולי מרתף חשוך
סמטת ביניים עם ניאונים שמדברים רק אל עצמם
הייתי בבית
ובכיתי
כי היה לי טוב.
שם שרנו
שם התחלנו.
כאן נולדתי.
וכאן גם אמות.
נובמבר 2002
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|