אם מתיישהו הרגשתם שאתם יכולים לעטוף את העולם בכמות האהבה
שיש בכם, לגעת בכוכבים עם האושר, האופטימיות, וההנאה מהחיים
שלכם, ולהגיד את זה בלי להרגיש נימת ציניות, או צמרמורת גועל
-
זה מוקדש לכם.


רסיסים של זהב,
וגשם של נוצצים,
מרחפים עלי,
טיפות של שמחה,
ניגרות מחיוכי.

קצב של מילים,
קצב של פעימות,
מוזיקה שהלב צובע בצבעים שאפשר להריח,
לטעום,
לגעת,
לראות.
הנפש מתפתלת כמו בד משי ברוח,
הנשימות שלמות,
שלוות באופן הכי אמיתי שיש.
הגוף משתוקק לחיים,
הנפש מתענגת בגללם, עליהם,
מתוך החיים עצמם.

לעצום עיניים ולהרגיש חיי,
זה הסם המעורר הכי טוב בעולם.
לפתוח אותן ולהתמוגג מאושר בגלל כלום והכל,
זאת הסיבה הכי טובה לחיות.

לנשום, לחייך, להרגיש,
לחיות לחיות לחיות.
לחלום.
לקוות.
לחשוב על שמיים זרועים כוכבים,
מדבר ושמיכה.
לאהוב הכל על כלום,
לאהוב את החיים שלך כי הם נפלאים למרות הכל,
ולנשום.
לנשום נוצצים.. שנופלים עלי מאיפושהו, בדיוק כמו הזיקוקים
הזהובים ביום העצמאות.
לנשום.. לנשום חיים. לנשום אהבה. לנשום כיף. לנשום רגשות.
לנשום עולם.
אני. בזכות עצמי. בגלל העתיד. בגלל ההווה. למרות העבר.
לנשום...

שלמות.

אושר...