אני רואה באור באפלה
איך הולכים ומתקצרים הימים,
אני רואה אותך בחלומי והולכים ומתגברים החושים.
רק אם בי תוכלי להאמין,
את הכי יפה בעולם.

רק אם הפחד לא משתלט
והכאב כבר תם.

את מקשיבה ומחייכת לכולם,
עוזרת להמון אנשים,
רק אותי זונחת בצד,
אלה הם החיים
החיים הם דוקרים
כי אין לאהבה מעצורים.

רק אם הפחד לא משתלט
אולי זה כבר היה מתעשת.

כי את האור שביום
והירח בלילה
את הפרח
השמש בחלון
את כמו הכחול שבים
ואותך אני רק אוהבת.

רק אם הבושה הייתה נעלמת
אפילו לשנייה קטנה
ועכשיו שאת לידי
ונשענת מעט על כתפי
אותך אוהבת הכי מכולם
לי חשובה את הכי בעולם.

כי סוף סוף הבושה נעלמת
ולאהוב בלי מגבלות מסוגלת
קשת יפה לי מכול הצבעים
אוהבת אותך לנצח נצחים.