מוטי פרי-מור / נדירה שלי |
עד מתי אחפשך.
אולי, כסחלב ליד סלע טחוב,
מכוסה בסחבה, מוסתרת מעין.
או יפה כירח בודד ועגום,
בוהקת, מאירה לי בשמיים.
אולי, חבויה ולא נודעה,
או אולי,טמונה עמוק בקברה,
או מעולם לא נולדה.
רוצה אותך, במלוא הכמיהה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|