סתם אחד / זכרי אהובה |
אל תבכי במותי, בכינו די.
כך או אחרת, אסיים חיי.
אל תשכחי לנגן לי רוול
כשאחזיר נשמתי לאל.
לא, אין כוחי לשנות
סופם של מחוזות,
או אולי, מחזות.
הסוף קרב ובא,
לי, אני ורבבה.
זכרי אהובה,
כי היינו.
היתה
אש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|