|
אתה לי נחמה
פעוטה עד יאוש
לחמם את שעות העירות
הקודחת
כשאני צריכה
כי תתעורר משנתי
המסוייטת
לא אמצא
מזור בגופך
השליו
כמותך
בעירותך
ואני בשנתי רדופה
לאור יום תתחקה
אחר סימני מאבק
אולם
אני לא צריכה
כי רק בצללי ביעותים רציתי
כי תתעורר |
|
|
אני נרגש, מאוד
רוצה להודות
בהזדמנות זו לכל
אלפי הקוראים
שטרחו קראו
והקדישו מזמנם
לקרוא את
היצירות שלי
ונתנו את
ביקורתם
וסתם בדרך אגב
לכל אותם אלא
שטענו כי הם
רוצים לפגוש את
אחותי או אמא
שלי בכדאי
להראות לי מה הם
חושבים בדיוק אז
סתם שתדעו אני
מספיק בוגר
לעמוד בפני כל
ביקורת...
גולנצ'יק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.