|
ערב במרפסת שמש טובלת בים
מפזרת לאט בעירה אחרונה
מתיזה שמן זהב אדום
בין חרכי התריסים
מחליקה את בריחי הזיכרון
ואני לא
בורחת מאלפי הפרשים
בדהרות ליבי
כשהתקווה לוקחת בזעם
את נשימתה האחרונה
ומסתלקת ממני
ואני לא
רואה איך עוד יום
נהיה לילה
ואנחנו לא |
|
|
תאשרו לי כבר את
היצירה,
אוףףףףף, יאלללה
איתכם, כמה זמן
אני צריכה
לחכות, איזה
קריזה...
בימאיסטית במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.