|
כשעלטה עוטפת את הרחובות
ורוח מלטפת ברכות העלים,
לוחשת היא את כל האהבות
בדממת מוות- רבבות מילים
מרחפת היא כרוח רפאים
רגליה נוגעות- לא נוגעות באדמה
פונה לעבר משכן ההדים
צורחת אהבתה במלוא גרונה.
החש אתה יקירי את סיבלי?
השומע אתה אתה דמי מבעבע?
התשים ליבך את נפש מתענה?
התנעוץ בי חרבך- אהובי? |
|
|
בלי להעליב, אבל
מרוב סיפורים על
אלוהים, מלאכים,
גן-עדן וגהנום,
נראה לי שאלוהים
יכול להתפטר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.