ממה את בעצם מפחדת, ילדה? ילדה קטנה. אני, ילדה קטנה. ובעצם לא
ישאר עוד זמן רב שאוכל להשתמש בתירוץ הזה. לא עוד הרבה זמן אני
אהיה בוגרת, ואחשב כבוגרת, והטעויות שלי יהיו בוגרות. והילדה
הקטנה, תישן. ממה אני מפחדת, אמא? אמא. האמא שלי שתמיד תהיה
מאחורי. לא עוד הרבה זמן היא תהיה אמא, אלא חברה טובה. לא עוד
זמן רב היא תחבק אותי ותשכיב אותי למיטה, תשיר לי שיר ערש ואף
תתן לי נשיקה. הילדה הקטנה עוזבת, ונעלמת ממני, לאט, לאט. אני
מפחדת מלמות, אני מפחדת שהנשמה שלי תתעה לתוך חלום בלי סוף.
אני מפחדת להיות אבודה בתוך הנצח של מציאות קשה. אני מפחדת
מאחריות, אני מפחדת מלעשות טעות ולקחת את האשמה. אני מפחדת
מלנהוג בוגר ולקחת את התוצאות איתי הביתה, לאמא, שכבר לא תשכיב
אותי למיטה. אני מפחדת מאהבה, ילדה קטנה, אני, מפחדת מלטעות
לתוך דרך קשה, שכותבים עליה כה הרבה, רעות וטובות. מפחדת
מלראות את השתקפותי במראה ולשנוא כל רגע. אני מפחדת שהילדה
הקטנה, תבין שהיא כבר לא כל כך קטנה. אני מפחדת מהעולם אני
מפחדת מהכל. אני מפחדת להתבגר, אבל אני בעצם, רק ילדה קטנה.

ממה את בעצם מפחדת, ילדה?