"אתה אוהב אותי?" שאלתי את בקבוק הוויסקי
אני חושבת שהוא ענה כן... חייכתי.
הצמדתי את שפתיי לצווארו ולגמתי ממנו את תוכנו המר.
הרגשתי את הטיפות הצורבות מתגלגלות במורד גרוני.
"אווף" נאנחתי "אתה משקר..."
הוא לא ענה...
"אני מחכה לתשובה!" החוותי לעבר הבקבוק
ניערתי אותו טיפה, כדיי שיבחין בי. נוזל ניתז מהבקובוק וטיפות
חומות נחתו על הריצפה לידי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר.
הנחתי אותו בסיפוק על הרצפה, חיוך עולה על פניי.
"חבל שזה לא ככה עם אנשים" חשבתי.
"תקשיב" נשכבתי על הרצפה "אתה בטוח שאתה אוהב אותי?"
"לנצח" הוא ענה.
"לנצח" חייכתי, הושטתי את היד והרמתי את הבקבוק מעליי.
"לנצח" מלמלתי שנית וזרקתי את הבקבוק אל הקיר מולי.
הוא נחבט והתנפץ לרסיסים קטנים של זכוכית מהולה בוויסקי משובח
במרחב החדר.
"חבל שזה לא ככה עם אנשים" חשבתי שוב
"ואולי, אולי בעצם כן..." |