ניסיתי להגיע להחלטה, להשאר או לעזוב? שאלה סטייל שייקספיר
בהמלט.
מולי נח כלי העזר הכי לא מועיל שקיים - קובייה.
חשבתי לעצמי ברוב טיפשותי שאולי היא תעזור לי להגיע להחלטה,
הרי אני תמיד מנסה לזרוק את כדור ההחלטות למישהו אחר, וכשאין
אל מי, אז יש על מה - יש חפצים.
חפצים כאלה שתמיד אינני מאמינה באמת לתוצאותיהם. אינני מאמינה
בגורל או בזריקת החלטות על גורל, אך בכל זאת אני משתמשת בגורל
לצורכי הפרטיים, אולי אפילו מתוך עצלות להתעמק כל היום בהחלטות
כבדות ומעיקות.
זה כמו לקרוא את התחזית האסטרולוגית שלך. אתה יודע שאתה לא ממש
מאמין בה. כשכתוב משהו שאכן קרה אתה אומר לעצמך "וואלה, כל
הכבוד לכוכבים" וכשלא קורה מה שכתוב אתה תמשיך הלאה ותגיד
"ידעתי, אסטרולוגיה היא קשקוש, משחק מטומטם של אנשים עם
כוכבים".
ככה גם הקובייה שלי.