|
לצלול לתוך בריכות כחולות עמוקות של עצב
ההרגשה הצורבת הקלה בעיניים מחפה על ריקנות
לעצום את העיניים כשכבר כואב יותר מדי
אבל הנה הרגשתי משהו
אולי אני לא ריקה לגמרי
מתחילה לגלות חוסר אכפתיות כלפי הסביבה
אני בעצם לא חיה אני ממילא לא רוצה לחיות
ואז אני נושכת את השפתיים חזק חזק עד שהן מדממות
הנה עוד פעם הרגשתי משהו
אולי אני לא ריקה לגמרי
עוד נשמה אבודה בחלל גדול וחסר חיים
הכאב ממשיך לבוא במנות קטנות ומדודות
כאילו חיברו אותי במחט לשקית גדולה של כאב
אט אט הריקנות נעלמת
נעלמת רק כשאני פוגת בעצמי כדי להרגיש משהו
למלא חלל גדול שגדל וגדל כל יום
אין מה לעשות
התרופה לריקנות היא הכאב |
|
|
ראיתי את חלק
מהסלוגנים שלכם
והבנתי שאני לא
היחיד שחושב
כמוני
מה אני בכלל
חושב?
שיט שכחתי
אתם מוכנים
להזכיר לי
תכתבו אליי
בתודה אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.