[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה ענבים
/
הירייה האחרונה

בפעם האחרונה שירו לי בראש זה טיפה כאב. דיממתי כמו כל פעם
ונפלתי כמו כל פעם רק שהפעם זה גם כאב. הדם לכלך את הוילון, מה
שגרם לאימא לבכות, ואני נפלתי בחוזקה על הקצה של כורסת
הטלוויזיה של אבא ומשם לרצפה. זה לא הפעם הראשונה שזה קורה,
כלומר, ירו לי בראש לפחות אחת עשרה פעם. אבל הפעם זה היה שונה.
הפעם זה כאב. זה לא כאב בגלל שנפלתי על הכורסה או בגלל שאימא
בכתה, זה היה כאב של פצע, כזה שלא יכול להגליד, כזה שלא נעלם
לעולם, כזה שרק בעל מקצוע יכול לטפל בו וגם אז זה משאיר צלקת.
אבל הרי בסוף, במצב של ירייה נורמאלית בראש, לא מרגישים שיש
צלקת בכלל כי למרות שהיא תקועה בראש, היא בדרך כלל תקועה עמוק
מידי בשביל שיוכלו לראות או לדעת עליה ומה שלא יודעים לא
מזיק.
הפעם ידעתי שאני ארגיש את הצלקת שתישאר. ידעתי שהצלקת לא באמת
תסגור את הפצע אלא רק תגרום לו לדעוך. הוא לא יעלם. הוא כאב.
הוא עדיין כואב... קשה לי להגיד אם יכאב בעתיד כי אני כרגע
בהסתכלות שאינה ניתנת להפסקה או הפרעה על ההווה אבל הדבר הבטוח
הוא שאם השנייה הבאה היא כבר עתיד אז אפשר לומר שזה יכאב.
אימא לקחה את הוילון, הצמידה אותו לפניה ובכתה בקול. אבא ליטף
את כורסת הטלוויזיה, בדק שהיא עדיין תקינה והתיישב עליה ביתר
נוחות. לי כאב. הרגשתי דמעה קטנה מתגלגלת על הלחי אבל זה כבר
לא ריגש אותי. הדמעות זה חלק מהעניין.
עכשיו הכאב היה בלתי נסבל. בדיוק ברגע שאימא בכתה ואבא התרווח.
ניסיתי לקום אבל ללא הצלחה. זו הייתה ירייה משתקת.
לאט לאט הכאב התחזק ואני נעלמתי. אימא הפסיקה לבכות ואבא נרדם.
עכשיו נשאר רק כאב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא יצא לך
לראות במקרה את
הדפיוצר שלי?"




צרצר, מתוך ספרו
"איך להתחיל עם
בחורה ולמות
מוות איטי
וכואב".


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/03 15:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה ענבים

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה