מוטי פרי-מור / שתיל ולא פרח |
ציידת לבבות,
נגמר מה לומר,
העבר נגמר,
חלף בלעדייך.
אין זכרונות,
ואין מה לספור,
נגמר הרגש,
הכל ארוז במזוודתי
אני לוקח הכל
גם את גורלי עימי,
ומשאיר לך שתיל...
ולא פ ר ח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|