מוטי פרי-מור / ללא צחוק או חיוך |
קרני שמש מפזזות.
ואת לבד ללא מודע,
בכרך גדול אפור.
האנשים מתהלכים חפויים,
ללא צחוק לא חיוך.
רק דמעות עלובות שיבשו,
ואת ממתינה דברים שיפרחו.
ואולי קיימים גם
חיי שלווה.
גם בעולם הזה
ואולי גם בבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|