|
ימי תכול ימי זריחה,
קרני שמש מפזזות.
ואת לבד ללא מודע,
בכרך גדול אפור.
האנשים מתהלכים חפויים,
ללא צחוק לא חיוך.
רק דמעות עלובות שיבשו,
ואת ממתינה דברים שיפרחו.
ואולי קיימים גם
חיי שלווה.
גם בעולם הזה
ואולי גם בבא. |
|
|
רציתי להתנצל על
הסלוגן הקודם,
באמת זה לא היה
במקום
וגם לא מצחיק,
סליחה,
וזה לא שאני
כתבתי אותו,
פשוט אני מרגיש
אחריות על עוגמת
הנפש שלא יודעת
את צערה.
שלמה נור,
פילנטרופ,
אלטרואיסט,
וכותב סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.