|
לו השכלנו כל רגע לדעת
שלא יהיה עוד.
השמש שוקעת
פנינו אל התהום
ואנו סומכים על האור שבגבינו.
כמה חד יבוא פתאום החושך
איך זה שפעם רצנו, דהרנו
כדי להגיע לכאן
וגם בשעה הזאת
אנחנו מזלזלים. |
|
|
שלי היתה עייפה
ושכבה לנוח. אז
התחשבתי בה
והתישבתי לה על
החזה, שלא תצטרך
לקום כשהיא
מוצצת.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.