57 ק"ג של סטייק אנטריקוט. אני מסתכל על הבחורה ששוכבת ישנה
לידי, וזה כל מה שאני מצליח לראות. אני מנסה להריח את ריח
הבושם שלה ובמקום זאת עולה באפי ריחו של שומן שרוף ומתובל
היטב. אני מעביר יד בשערה אך מרגיש את סיבי הבשר הרוויים בדם,
כאופייני לסטייק אנטריקוט העשוי מדיום. אני מנשק את עורה
ומליחות אין קיץ דבקה בחיכי. לבסוף אני הופך אותה על מנת שלא
תהיה שרופה מצד אחד ומהצד השני בלתי עשויה.
ילדת הסטייק שלי ישנה עמוק עמוק, אך ידה מלטפת אותי תוך כדי
חלום. ואני לא מפריע לבשר המשובח העטוף ברצועת שומן עסיסית
ליהנות ממגע עורי. הרי אני לא מניאק. |