כשגליי הקוצפים יהיו לאדוות שלווה
והסערה כבר חלפה, תמה - עברה,
לכששככו נדודיי ואהובה תנטוש ידיי
שפתיה לא זעו לצלילי שדות החיטה.

כאשר ספר החיים עבה-הכרך
ימי נעורים של ילד לבטח ישכח,
ואורן החיוור של אלפי שמשות בקרים -
נגוז לאיטו במצולות אלפי ימים מדהימים.

לכשסגר הגולל על זיכרונות מאושרים
וצחוקך התמים, נערתי, אף הוא ידעך,
לכשתשקוט השמש על ימות אוהבים
ויוותרו אלה אפלים מנפול אור המלאך.

-------------
על פרשת דרכים גורלית ומאובקת
ומימי דמעות מתוקים,
קבענו לנו דרך עקלקלה-מתמשכת
רחוקה מזמנים אבודים.

נסוגונו שנות אור לעידן מהורהר וקדום
של צחוק וגשם וריח הדרים,
וריח זהוב מזמן רווי הוד והדר, קסום
נוגע מלטף לבבות שזורים.
-------------

כשגליי הקוצפים יהיו לאדוות של שלווה
והסערה הנה כבר חלפה, תמה - עברה,
לכשישככו נדודי הילד ואהובה תשיל רגע זך,
שפתיי נדמו בשקט לאורו הנוגה של המלאך.