נטע מילים / מסכת קיץ |
לדצמבר נמאס להתחפש.
פתאום מרשה לעצמו להיות הוא,
מרשה לרוח לחלוף בו,
להרעיד קצות שרב לא לו.
עלי התאנה מהססים,
פריכות יגעה מבקשת לצנוח.
ילדים גלולי שרוולים
חופנים דשא כולא חמימות.
עלי גפן חלוצים, משתובבים
אל ירכתיים, מתקערים
אל גדר עשוקי תנופה,
שמש בענן התעטפה,
נוף נצבע תוגה להרף,
סומר בתום ובטרם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|