|
אל תגיד מילה
המילים שלך שחורות מידי
אל תביט
המבט שלך קודר
אני עלולה לקפוא
אתה בפנים בא לי למות
אתה גומר
ואני,
נגמרת
כל כך קרוב
והמרחק הזה
הורג אותי
הגשם לא מפסיק לרדת
הוא רק נעצר
כך גם רגעי השתיקה שלנו
והדימום של הלב
על מיטת שושנים
עם מצעי סטן
אהבת אותי
צרחת אותי
רצחת אותי
והכתמים...
ישארו לנצח
על דמי הבאת אחרת
על נשמתי צרחת
"אוהב אותה"
נשרפתי!
עם הלב שלי
נגבת שאריות
אני מתבוננת...
שבורה אך לא עיווורת
אין אפשרות לשרוד
ועדיין נשארת
משכנעת את עצמי
שרק עד מחר
כי מחר כבר לא יבוא. |
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.