יושבת וחושבת איך לכתוב הכל,
ומנסה שיהיה לכם ברור כי לי הוא לא.
לא כל כך ברורה לי מה היא אהבה באמת.

הלב לפעמים פועם ולא רק מהתרגשות,
אחרת איך נדע אם רע לו?
הלב לפעמים גועש משנאה,
אחרת איך נדע שזו אהבה?
אהבה מילה מאוד לא ברורה.
מה היא מכילה. מה מכילה המילה אהבה?
מי יודע? ספרו לי אולי טועה אני.
תקנו אותי אולי היא כלל לא שלמה עבורי.

האהבה עבורי היא דבר חלומי כמו תמונה,
מעורפלת לי ומסביבה מסגרת, יש בה צבעים של ורוד וירוק, אדום
וכתום, יש בה כחול וסגול.
בעצם יש באהבתי את כל הקשת. עטורה היא, בפרחים ופרפרים, יש
באהבתי בועות של סבון שלעולם לא מתפוצצות, נמצאות בה גחליליות
מאירות שנושקות לדפנות אהבתי.

באוויר מפוזרים להם ריחות שושנים וסיגליות, קאלות וסביונים,
ריחותיהם מתערבבים, פרפרים נוחתים להם ברטט של זהב על פרחים
למנוח.

לעיתים כל הפרטים הקטנים הללו לא ברורים ולא נראים לכן חושבת
אני שזה לא בידי, אך בכל פעם שאני חוזרת ורואה את הצבעים,
והפרטים הקטנים בריחות הנעימים של עלי כותרת פזורים ותלויים
באוויר החודר לפעימה שבלב.
חושבת שהנה היא באה לה האהבה.

אתם הקוראים את מלותיי עזרו לי. מצאו את המילה אהבה במילה
חדשה.
אולי היא נאמרת כבר בצבעים אחרים,
אולי יש לה כבר ריחות חדשים, אולי הם הפרפרים שאני מרגישה בכל
פעם שאתה לוחש לי ומדבר אל לבבי. או אולי אני בכלל חולמת
והוזה.

אך דבר אחד ברור לי, כמו שמש ביום של קיץ.
כשאתה רחוק פועם לבי ומבקש להתקרב, ולנשום שוב את ריחות עלי
הכותרת, ומבקש שוב לחוש את לטיפות גרגי האבק הנוצצים, ובועות
הסבון. עדינים הם עד שכמעט אינני חשה בהם.
וכשהם מגיעים ומלטפים את עורי העדין ומסמרים את שערותיי
ומפסיקים להזרים את האוויר לריאותיי,
רק אז מרגישה אהבה...

יקירי שלי, חשוב אתה עד מאוד ולעולם אל תשכח זאת.
גם אם אין צבעים של קשת בענני, וגם אם יותר לא אוכל להושיט יד
ולדעת אותך, בלבי תמיד יהיה ויש מקום למרות שעכשיו יש בו חור
ענק. חור שאתה יצרת.

אם כן אהבה יש בלבי אך לא מקבלת תשובה,
ללא חיזוק ללא טיפוח נובלת לה האהבה.
אהבה שיש רק בי ולא בך.