איתך תמיד יש לי יום של קסם.
דואג תמיד לשלוח רעד וליטוף,
הישר לתוך הלב שם אתה יושב.
אהבה! כמה אתה מיוחד עבורי.
אהבה! תמיד חשוב אתה ויקר לי.
אהבה האם זו מילה, או שעדיף לא לאמרה.

חושקת, מתמוססת ממילה ולחש שלך.
חושקת, להתנות אהבה ללא סיבה.
חושקת האם זו תפילה, או שעדיף ללחוש אותה לך.
אור בעיניי אין יותר, חוש מישוש גם הוא כבר אין.

אז אם כן מרגישה אני, שאיתך זה ללא גבולות.
איתך זה ללא גדרות ובנינים.
וכך מתאהב לו הלב, רק מקול שנוגע ולוחש.
קול שיכול בקלות גם לפגוע, כמו בנגיעה ונשיקה.
כמו גל... סוחף אתה את נשימתי שנעתקה לה ממזמן.
כך נגעת בגיד ושריר רוטט שלי, ללא סיבה.
כן אוהבת אני,
כן מרוגשת מתמיד,

מי אתה האם שלי או רק בדמיוני.