הם היו הנבחרים. אלופי האצילים.
שנבחרו לנסוק למעלה בספינה של כוכבים.
כל אחד מהם גיבור כביר ובעל תושייה
כבר שנים חיכו ליום שבו יצאו לאותו מסע.

והיום הזה הגיע, יום מדהים ומיוחד
השמיימה הם הוטחו, בספינתם כאיש אחד
הם חתכו את גבול שמיים כמו אלים על מרכבה
והגיעו אל מקום שלא נועד לבני תמותה.

סיירו הם במקום הזה. נחתו על הלבנה.
עקבות השאירו מסוליות צחות של חליפה
התמזגו עם ההיסטוריה וחזרו אל ספינתם
והפנו חרטום הישר אל הכוכב שהוא ביתם.

אבירים של אור היו הם עם שריון ועם קסדה
ספינת כוכבים כמו סוס אציל כביר עם מרכבה.
חיוכים כנים על פרצופם הופיע על מסך
כשהיו קרובים כל כך והמזל פתאום הלך.

נכנסו אל גבול שמיים חזרה אל עולמם
עולמם של בני תמותה ולא אלים כשכמותם.
וספינתם קרסה לפתע מתמזגת עם האש
ועולם שלם מלמטה לחיים שלהם חושש.

אך הדין נחרץ מלמעלה והסוף נספג בדם
כי ביתם של האלים אינו נועד לבני אדם
והצער כה עמוק ורק ללמוד נוכל בינתיים
שיש סיבה שלבני תמותה לא ניתנו כנפיים...





(מוקדש בכבוד לזכרם של צוות הקולומביה...)