[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שלושה סיבובים ימינה. הוא סובב את המפתח שלושה סיבובים ימינה.
הדלת נפתחה שוב באותה חריקה צורמת אך עם זאת עדינה. צעד צעד
אחד פנימה לתוך הדירה הריקה, החשוכה, והכה בעוצמה על מתג האור.
אור פלורסנטי חמצמץ נגלה בבת אחת. בצעדים מהירים חצה את החדר
הקטן. בעוברו ליד שולחן האכילה זרק את חפיסת הסיגריות, המפתחות
ומעט השקלים שנותרו לו בכיסו ופנה אל פנים הדירה, לחדר השינה.
הוא פשט את חולצתו ופלט אנקה חלושה לחלל החדר. תחושת חנק תקפה
אותו פתאומית, תוך שהיא מלווה בצריבה קלה בוושט. הוא פנה אל
המטבח בעצבנות על מנת לשתות מעט מים ונתקל בה בדרכו. לשבריר
היה המום. כך, קרוב קרוב, מרחק מילמטרים ספורים מחטטיה השחורים
ולחייה האדמומיות. עמד הלום וסקר את פניה. שפתותיה מלאות,
בשלות. עיניה כזוג זיתים נושנים בתוך שלולית שתן. מצחה לוהט,
פזורות בו נקודות אדמות קטנות. הוא חש עכברים צעירים שבים
ומכרסמים בקיבתו, מפלסים להם דרכם מעלה, בין הריאות לכליות אל
עבר הלב, אל עבר הגרון. בחילה זו היא המתוקה ביותר. בתום אותו
שבריר שקט, חסר אומר, פלטה היא 'סליחה', הוא הפריח חיוך מבוכה,
ופנו איש איש למקומו: הוא למטבח, היא לאמבט. על השולחן מונחת
הייתה כוס מלוכלכה, שארית מן הבוקר. קרום חלב דק עיטר את
תחתיתה. בידו הימנית אחז בכוס ובידו השמאלית ניגב את הקרום.
אחר שטף במעט מים, הביט בתחתית ושוב מילאה במים קרים מן הברז.
רחש המים הזולגים לכוס התערבב עם פכפוך המים הנוטפים מברז
האמבט על גופה. התיישב לו, לגם והאזין, תוך שהוא סופר את
הטיפות. עצום עיניים ראה עצמו כטיפה הנשאבת בעוצמה ממאגר המים
הישר אל תעלות הניקוז, משם דוהר בצינורות חלודים אל עבר ביתו
ושם נפלט דרך חריץ יחד עם עוד אלפים כמוהו על גופה, נוחת על
אמתה ומשם מתפרק לגורמים קטנים ורבים הניתזים אל תוך הביוב.
רשרוש גלים זועפים, הלא הוא קול פתיחת דלת האמבט, הפר את
חזיונו. ריח חד של שמפו חלחל לאפו, תוך שהוא משיב למקומה את
תחושת הצריבה בגרון ויוצר בעצמו תחושת יובש קשה בלשון. טפיפות
רגליה לכיוון חדר המיטות כמו קראו לו להצטרף. בהיכנסו לחדר
שכבה היא בבגדי השינה שלה, מכוסה בשמיכה ומבט עגמומי. בהביטו
בה חש עייפות שורטת בעיניו. כיבה את האורות, הפעם בליטוף כאילו
היו ולד בן יומיים ופרש למיטתו כך, בבגדיו. אור ירח חיוור פלש
דרך הוילון הפרחוני, מפלס דרכו בין החפצים אל עבר גופה והאיר
עליה חלושות. נצנוץ של זיעה על מצחה הזכיר לו את אנושיותה ועם
זאת גם את נשיותה. ללא אומר סגרה היא את עיניה
ופרשה לצידה השני של המיטה. נשימותיה היו לו כטפטוף מים באסלה

מקולקלת, הפריעו את מנוחתו ומחצו אותו אט אט. הוא הטה ראשו
לעברה והביט בה עולה ויורדת. גופה היה כנחל מתפתל ורגוע, מה
שהצביע על כך שנרדמה. לפתע תקפה אותו צמרמורת וצורך נואש
לנשקה, לחבקה, לומר דבר מה... לחישת נחש מאזור חלציה פטרה אותו
מכל אלו. הוא שב והביט בה, סוקר מכף רגל ועד ראש. דמעה החלה
מבצבצת בעינו. נאנח אנחה קלה, הסתובב ונרדם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אני כותבת
עכשיו סלוגן,
ונגיד שמאשרים
לי אותו, אז מתי
הוא מתפרסם?


(אמא ביקשה שאני
אשאל כדי לדעת
מתי להגיד לסבתא
להכנס ולקרוא)


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/4/01 22:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טורו ווטנבה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה