[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכאל בורנשטיין
/
טהורה היא

1. פנים. כניסה לדירה. בוקר.

נשמעת ירייה. אקדח נופל לרצפה. יעקב ממהר אל רבקה (לבושה
בבגדים חילוניים), ששוכבת / יושבת מעולפת, שעונה על הקיר, פצע
ירייה בחזה. יעקב מתכופף אל רבקה ומחזיק בראשה.

יעקב (בקול חלש ורועד):
ר...רבקה? רבקה תגידי משהו, רבקה תעני לי...
(דמעות מתחילות לזלוג על פניו של יעקב)
רב... ריקי... ריקי, את שומעת אותי? ריקי תעני לי... ריקי?
(יעקב מחבק את ראשה השמוט של רבקה ומסתכל למעלה)
יתגדל... ויתקדש שמה רבה... בעלמא די ברא כרעותה, וימליך
מלכותה, ויצמח פורקנה ויקרב משיחה... בחייכון, וביומיכון.....

Fade out

2. פנים. סלון / כניסה לדירה. צהריים.

בסלון רבקה עומדת ליד שידה גבוהה שעליה זוג פמוטים עם נרות.
רבקה מדליקה את הנרות. רבקה מעבירה את ידיה מעל הנרות פעמיים
ומכסה איתן את פניה. יעקב בא מהכיוון המנוגד לדלת ונעמד מאחורי
רבקה. רבקה מורידה את הידיים מפניה, ומסתובבת.

רבקה (בטון שמח):
שבת שלום!

יעקב (שמח):
שבת שלום ומבורך, הרבנית.

רבקה:
אתה יוצא לבית-כנסת?

יעקב:
כן, הגיע הזמן שאני אצא.

יעקב נותן לרבקה נשיקה על הלחי ויוצא מהדירה. רבקה חוצה את
הסלון ומסתכלת מבעד לחלון. לפתע נשמעים קולות המולה. יעקב
מתפרץ לדירה מתנשף.

יעקב:
רבקה, בואי מהר, בית-הכנסת עולה באש!

רבקה מסתובבת אל יעקב, ורצה לכיוונו, שניהם יחד יוצאים מהדירה
בריצה.

3. חוץ. יציאה מהבניין. צהריים.

יעקב ורבקה יוצאים יחד בריצה מהבניין. יעקב ממשיך לרוץ לעבר
הרחוב בעוד רבקה נעמדת המומה במקומה, ואור האש הבוערת מרצד לה
על הפנים. על פניה של רבקה ניכרת הבעה של הלם מוחלט. ברקע נשמע
קול סירנה.


כבאי:
איך כל זה התחיל?

חרדי:
אני לא יודע, פתאום באמצע התפילה ארון ספרי הקודש התחיל לבעור

כבאי:
מישהו הצית אותו?

חרדי:
חס ושלום! הארון שמור ומוגן!

כבאי:
יש בפנים אנשים?

חרדי:
בקושי הצלחתי לצאת, נלכדו מאחורי בפנים כ-30 איש.

פניה של רבקה עדיין בשוק טוטאלי, היא מנסה להניע את שפתיה אך
בקושי מצליחה. הקולות ברקע:
קבוצת מתפללים:
שמע קולנו אדני אלוהינו, חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את
תפילתנו...

4. פנים. סלון. ערב.

רבקה יושבת על כיסא מול החלון הפתוח ובוהה בו בפנים עצובות.
יעקב בא מאחוריה ומניח יד על כתפה. רבקה ממשיכה לבהות בחלון
הפתוח.

יעקב:
בית-הכנסת נשרף כליל, לקח לכבאים שעות להשתלט על השריפה. (מהסס
לרגע) הרבה נלכדו בלהבות... הגבאי, החזן... כץ, כהן,
פיינברג... (רבקה מסובבת ראשה ומסתכלת על יעקב) ועוד 20
מתפללים... הם כולם... נלכדו בלהבות...

דמעות מתחילות לזלוג על פניה של רבקה. היא מחבקת בחזקה את
מותניו של יעקב ופורצת בבכי. יעקב מחבק את ראשה ומלטף אותו.

יעקב:
דווקא ברגעים כאלה את חייבת לזכור, ריקי... אנחנו העם הנבחר של
הקדוש-ברוך-הוא, ריקי... אנחנו העם הנבחר...

5. פנים. מטבח. צהריים.

יעקב ישוב ליד שולחן האוכל. רבקה שמה צלחת עם אוכל על השולחן
מול יעקב.

רבקה:
מה למדתם בישיבה?

יעקב:
שיעור חשוב, ניסוי וטעייה. אפילו הקדוש ברוך הוא, כשבחר את עם
ישראל לעם הנבחר, ניסה בדרך עמים אחרים רבים. גם בדת, ניסוי
וטעייה הם חלק בלתי נפרד מהגעה לשלמות.

פניה של רבקה עוטים הבעה מהורהרת.

יעקב:
ברוך אתה אדני, אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אמן.

רבקה (משתהה מעט, עדיין עם הבעה הרהור):
א... אמן...

6. חוץ / פנים. רחוב עם חנויות / חנות בגדים. בוקר.

רבקה מסתובבת ברחוב החנויות עם תיק, ונכנסת לחנות בגדים. רבקה
עוברת בין המדפים. היא מגיעה למתלה מכנסיים ולידו מתלה שמלות.
היא נעצרת מול מתלה השמלות. לפתע היא מסתובבת, וממששת את הבד
של אחד מזוגות המכנסיים.

7. פנים. תא מדידה בחנות / חנות. בוקר.

רבקה בתא המדידה בחנות הבגדים, מורידה את השמלה. היא מורידה
מהוו שם את המכנסיים ולובשת אותם. היא מסתכלת על עצמה בראי
ונוגעת בבבואתה קלות.
לבושה בשמלה שוב, היא יוצאת בסערה מתא ההלבשה ומהחנות.

8. פנים. כניסה לדירה. צהריים.

רבקה נכנסת הביתה עם התיק. היא נועלת את הדלת. כשיעקב בא
מאחוריה מהסלון.

יעקב (דואג):
איפה היית?

רבקה:
ה... הייתי במקווה.(משפילה את עיניה)

יעקב:
נפלא! אני זז לישיבה עכשיו, שיהיה לך יום נעים!

רבקה:
גם לך...

יעקב נותן לרבקה נשיקה על הלחי ויוצא מהדירה. רבקה מרימה את
עיניה, שולחת יד אל המטפחת שעל ראשה ולאט לאט מורידה אותה.
רבקה מוציאה ספר של הברית החדשה מהתיק, ומתחילה לעין בו בדרכה
לסלון.

9. פנים. כניסה לדירה / סלון. ערב.

יעקב חוזר הביתה מהישיבה. הוא פותח את הדלת, נכנס לדירה ונדהם
לראות מולו תמונה של הציור "חזון של פנים" של דאלי תלויה על
קיר הסלון.

יעקב (מחפש את רבקה):
רבקה! רבקה!!

רבקה מגיעה מחדר ליד הסלון.

רבקה:
יעקב, חזרת!

יעקב  (חסר סבלנות):
מה זה?

רבקה:
מה זה מה?

יעקב (מסמן בידו לעבר התמונה):
מה זה זה

רבקה:
זה דאלי! הסתובבתי היום בשוק ו...

יעקב  (קוטע אותה):
אני יודע שזה דאלי, רבקה, אבל מה זה עושה אצלנו בבית? "לא עשית
לך פסל ותמונה", זוכרת?  רבקה, תעיפי את הזבל הזה מהבית שלנו.

רבקה:
אבל זה-

יעקב:
אם את לא תעשי את זה, אני אעשה

יעקב הולך לעבר התמונה, מוריד אותה מהקיר ויוצא איתה מהבית.
רבקה בהבעה מאוכזבת.

10. פנים. חדר שינה. לילה.

רבקה ויעקב שוכבים במיטה, רבקה עם הפנים לקיר.

יעקב:
רבקה, בזמן האחרון את מתחילה להדאיג אותי, מה קורה איתך בזמן
האחרון?

רבקה לא עונה.

11. חוץ. היציאה מהבניין. בוקר.

יעקב יוצא מהבניין בדרכו לישיבה.

12. פנים. חדר הישיבה. בוקר.

חמישה חרדים עומדים בפינת החדר ומדברים.

חרדי 1:
שמעת על אישתו של בן-משה?

חרדי 2:
אשתו של יעקב? מה איתה?



חרדי 1:
יש אומרים שהיא כופרת בדת. מסתובבת בלבוש לא הולם... גרינברג
גם אומר שהיא התחילה לתלות אצלם בבית תמונות...

חרדי 3:
אתה בטוח שזו אשתו של יעקב?

גרינברג:
בטוח. אשתי אומרת שהיא בעצמה ראתה אותה מסתובבת ברחובות בלבוש
לא-הולם אתמול בבוקר. הלכה לשוק, קנתה תמונה לתלות בבית.

יעקב נכנס לחדר והקבוצה משתתקת. מיד אחריו נכנס הרבי לחדר
והקבוצה מתפזרת, חרדי 1 וגרינברג הולכים לדבר עם הרבי. הם
מדברים איתו כמה מילים, והרבי מסתכל לרגע על יעקב, ואז חוזר
להסתכל על השניים.

13. פנים. כניסה לדירה / סלון. צהריים.

יעקב חוזר הביתה מהישיבה. רבקה (ללא מטפחת על הראש) מכינה את
הפמוטים לקראת הדלקת נרות השבת. רבקה שמה לב שיעקב נכנס
הביתה.

רבקה:
חזרת מאוחר היום, עוד מעט צריך ללכת לבית-כנסת.

יעקב:
צודקת, למדנו הרבה היום. אני אלך להתכונן.

יעקב הולך לחדר ליד הסלון. רבקה שמה מטפחת על הראש. רבקה
מדליקה את הנרות ומשתהה לרגע, ואז מצטלבת (מסיימת בכתף ימין
ומשאירה עליה את היד לכמה שניות). רבקה מעבירה את ידיה פעמיים
על הנרות ומכסה איתן את פניה. יעקב נכנס לסלון ונעמד מאחורי
רבקה. רבקה מורידה את הידיים מפניה ומסתובבת.

יעקב:
שבת שלום

רבקה:
כן...

יעקב מניח יד על כתפה של רבקה, ואז מסתובב ויוצא מהדירה. רבקה
מורידה את המטפחת מראשה, ונכנסת לחדר שליד הסלון.

14. חוץ. רחוב ליד כנסייה. צהריים.

רבקה, בלבוש חילוני, הולכת הליכה מהירה מאוד ברחוב בדרך
לכנסיה. חרדי 1 וגרינברג רואים אותה, בדרכם לבית-הכנסת. הם
נעמדים, ורואים אותה נכנסת לכנסיה. הם מסתכלים אחד על השני,
ופותחים בהליכה מהירה לבית-הכנסת.


15. פנים. כנסייה. צהריים מאוחרים.

רבקה נכנסת לכנסייה וחוצה אותה עד שהיא מגיעה לקדמת הכנסייה.
היא כורעת ברך ומצטלבת, וממשיכה לתא הוידוי.

16. פנים. סלון. ערב.

רבקה יושבת על כסא (בבגדים חסידיים) ומסתכלת מחוץ לחלון. נשמעת
הדלת נפתחת ונסגרת, ואז צעדים.

רבקה:
חזרת מבית-הכנסת

יעקב (לא חושד בכלום):
כן. מה עשית כשהייתי בבית-כנסת?

רבקה:
סתם, ישבתי פה, חשבתי...

יעקב:
על מה חשבת?

רבקה:
חשבתי על... על פלא בריאתו של בורא עולם...

יעקב:
כן, זה באמת משהו לחשוב עליו, נפלאות הבורא... (משתהה לרגע)
רבקה?

רבקה:
כן?

יעקב:
אני אוהב אותך

רבקה:
גם אני אותך, יעקב, גם אני אותך...

17. פנים. חדר שינה / שירותים. בוקר.

רבקה ויעקב במיטה, ונשמעות ציפורים מצייצות. יעקב פוקח עיניים.


יעקב:
מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת-בי נשמתי בחמלה, רבה
אמונתך.

יעקב לוקח את הכיפה משידה ליד המיטה ושם אותה על ראשו. הוא
מסתכל על השעון וקם במהרה ממיטתו והולך לעבר חדר השירותים,
ונעמד שם מול הכיור.

יעקב:
ברוך אתה אדוני אלוהינו, מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו
על נטילת ידיים

יעקב אוחז בידו השמאלית את כלי נטילת הידיים, ושופך מתוכו מים
על ידו הימנית.
יעקב יוצא מחדר השירותים וחוזר לחדר השינה.

יעקב (בהדגשה):
אלוהיי, נשמה שנתת בי טהורה היא...

18. חוץ. יציאה מהבניין. בוקר.

יעקב יוצא במהירות רבה מהבניין וממשיך בריצה קלה לעבר
בית-הכנסת.

19. פנים. בית-הכנסת. בוקר.

יעקב נכנס בריצה אל בית-הכנסת, עטוף בטלית. החזן מקריא מתוך
ספר התורה (פר' פנחס, דברים כ"ה, י')

חזן (בהטעמה, לפי טעמי המקרא):
וידבר ה' אל משה לאמור: (חרדי 1 וגרינברג מסובבים את ראשיהם
להסתכל על יעקב במבטי שנאה) פנחס בן-אלעזר בן-אהרון הכהן
(מתפללים נוספים מסובבים את ראשיהם להסתכל על יעקב במבטי שנאה)
השיב את חמתי מעל בני ישראל (רוב מתפללי בית-הכנסת מסובבים
ראשיהם להסתכל על יעקב במבטי שנאה) בקנאו את-קנאתי בתוכם
ולא-כליתי בני-ישראל בקנאתי...

החזן מפסיק לקרוא, ומסתובב גם הוא לגמרי, להסתכל על יעקב. הרבי
מהישיבה נועץ מבטים נזעמים ביעקב.

חזן:
אתה מעז להראות כאן את פניך?

יעקב (מבולבל לגמרי):
מ... מה?

רבי:
אל תעשה את עצמך לא יודע, אישתך!

יעקב (יותר מבולבל ממקודם):
מה? אישתי?

חרדי 1:
אל תשחק משחקים, בן-משה, ראינו את אישתך הכופרת

יעקב:
כופרת?

גרינברג:
כן, כופרת! ראינו אותה, הולכת לכנסייה, מתלבשת בהפקרות, קונה
לכם תמונות לבית... קוראת בספרי הגויים! (יעקב מאוד מבולבל)

חזן (בשקט):
לך מכאן, כופר. (צועק) ואל תחזור!!

מתפללי בית-הכנסת רצים לעבר יעקב ודוחפים אותו באלימות רבה אל
מחוץ לבית-הכנסת. יעקב, נזעם ומבולבל יחד, הולך באיטיות חזרה
הביתה וחושב מה לעשות עם אישתו.



20. פנים. כניסה לדירה. בוקר.

יעקב מתפרץ לדירה.

יעקב  (צועק):
רבקה!!! רבקה!!!

רבקה יוצאת מהחדר שליד הסלון בלבוש חילוני לחלוטין, גוררת
אחריה מזוודה.

יעקב (לא יודע מה היא עושה בכלל):
מה זה, מה את עושה? תתלבשי נורמלי, תחזירי את המזוודה למקום.

רבקה:
אני עוזבת את הבית, יעקב.

יעקב:
שום עוזבת את הבית, את תחזירי את הבגדים האלה לחנות ותתלבשי
נורמלי

רבקה:
אני מתנצרת, יעקב.

יעקב (מעוצבן):
על מה את מדברת, תתלבשי מיד. את מבינה שגירשו אותי מבית-הכנסת
בגללך? את מבינה איזו השפלה זו שמעיפים אותך מהבית- כנסת?! את
מבינה שנידו את שנינו מהקהילה?!


רבקה:
יעקב זוז מהדלת

יעקב (צועק)
אני לא אזוז מהדלת, אישה! תדברי אליי בכבוד, אני בעלך למען
השם!
רבקה:
איזה שם? איזה שם, הא? האלוהים שלך, ששורף בית-כנסת מלא
בחסידים שלו ואת כל ספרי הקודש שבתוכו? שהורג 24 מיראיו על לא
עוול בכפם? (צועקת) על איזה "שם" אתה מדבר?! אני ראיתי את
ה"שם" שלך, ועם "שם" כזה עדיף כבר למות!

יעקב (צועק)
איך את מדברת?! את תשמרי על הפה שלך!! את רוצה למות הא? את
יודעת שמי שממיר את דתו נחשב למת?!

רבקה:
אז עכשיו אני גם מתה בשבילך!

יעקב (ממלמל)
מתה... אני אראה לך מה זה מתה, מזלזלת בקדוש ברוך הוא...

יעקב הולך מהכניסה לדירה וחוזר כשאקדח בידו. הוא נעמד מול רבקה
ומכוון אליה את האקדח.


יעקב (בהתקף עצבים):
את לא הולכת לשום מקום...

רבקה (צועקת)
אז מה תעשה עכשיו, תירה בי? זה מה שהאלוהים שלך אמר לך לעשות?

יעקב (צועק)
אל תזלזלי בקדוש ברוך הוא!! לא תקלל את אלוהיך!!!

רבקה:
על איזה אלוהים אתה מדבר?! תשלים עם זה, יעקב, האלוהים שלך לא
קיים יותר!!!

יעקב (עם יד רועדת, ממלמל)
שמע ישראל... השם אלוהינו... השם אחד...

המסך משחיר. נשמעת ירייה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.

צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר...


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/03 1:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל בורנשטיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה