יש לי איזה תכונה מוזרה
שיש אותה רק לי, לכאורה
להיכנס למצב מסויים
שלפני זה לא היה קיים
כן, כן, זה שוב אני
אותו אחד לא ספונטני ודכאוני
ההוא המשובץ עם הגבולות
אני פשוט חי את השוליים בין השורות
מבוקר עד ערב דקה לדקה
יושבת כאן בוכה ומחכה
מכאן לשם משם לכאן
כרגיל אני מתוזמן
כן, כן, זה שוב אני
אותו אחד לא ספונטני ודכאוני
ההוא המשובץ עם הגבולות
אני פשוט חי את השוליים בין השורות
אז הנה הגעתי מגוהץ ומסודר
אבל כניראה שז כבר מאוחר
הנה שלולית דמעות שהיא הותירה
והנה אני שק של בעיות
עם מלא זמן לספונטניות ודכאונות
כן,כן, זהו אני
האני הלבד והדיכאוני
מגוהץ ומסודר
אבל זה כבר מאוחר |