מרגישה שאיבדתי את עצמי
ביום שהשתעבדתי לאהבה.
היום השמיים בוכים איתי
הם מבינים כמה רע לי בלעדיך.
לא התכוונתי לפגוע,
מקווה שלא עשיתי לך כל רע,
לא חשבתי מעולם
שלאהוב זה דבר כה נורא.
אני לא מאשימה אותך
שאינך מתייחס
אני יודעת שזה מביך אותך
ושזה הדבר האחרון לו ציפית
אבל זה מעבר לשליטתי,
לא בוחרים במי להתאהב.

ואתה כה רחוק עכשיו,
יותר מאי פעם.
ואולי האהבה
מרחיקה אותך יותר,
מצטערת שלא אמרתי לפני...
אולי היום הכל היה אחר.

רואה את המבט שלך
ומרגישה את החיבוק שלך
ויודעת זה לא יהיה יותר,
מעכשיו הכל יהיה שונה.
והדמעות שוב יורדות
אך הפעם הן לא מפסיקות,
הכאב הופך לפיזי
ומתעצם בכל דקה.
ואת דמותך לא מצליחה להעלים.

מנסה להתרכז,
אך רואה אותך מולי
והחיוך שוב חוזר
כשנזכרת בימים אחרים,
שנראים פתאום כל כך רחוקים.
אם רק ניתן היה להחזיר את הגלגל,
אם רק היה אפשר להעלים הרגשות,
אם רק הייתי מצליחה להפסיק את הדמעות...