הפרפרים שוב מכים
וממש כואבים
ולשניה לא עוזבים.

כבר יומיים מסתובבת
עם ההרגשה המוזרה
ומנסה להשלות עצמי
שזוהי סתם הרגשה רעה
אבל כעת זה הכה בי
וסוף סוף מבינה
שזאת שהכתה
היא פשוט אהבה
וכשהיא לא ממומשת
אז היא מאוד כואבת.
עליך חושבת בכל נשימה
אותך מרגישה כל פעימה
רוצה כבר לאמר
להסיר החששות
לקחת את הסיכון
שלא תרצה יותר להתראות
ולא נותר לי עוד זמן
ואין כבר ברירה
ובקרוב כנראה, תבוא השעה
זה לא יכול לחכות
זה מקשה על הלב
ומקווה שזה לא יסתיים בכאב