כשנפרדים אחרי תקופה ארוכה, ההרגשה היא כאילו מישהו שומט לך את
הקרקע מתחת הרגליים. אין כבר ביטחון ואין עוד יציבות. וכמו עלה
נידף ברוח, את עפה ומתפזרת לכיוונים שונים. ואין שיווי משקל
ואין יכולת לעמוד בשתי רגליים על הקרקע. ויש ימים בהם את
מרגישה כטובעת בתוך מים עמוקים, אשר מכסים את אוזנייך-ואינך
יכולה לשמוע, את עינייך-ואינך יכולה לראות. ועוטפים את
כולך-ואינך יכולה לנשום. ואת צוללת וצוללת, ולאיטך מתמכרת
להרגשה הזו, הרגשה של לא לדעת, לא לשמוע, לא לראות, לא להבין
מה הולך סביבך. ואין צורך לחשוב יותר, ואין צורך להרגיש. רק
לחיות באופוריה הזאת, בלהיות ובלא להיות באותו הזמן ובאותה
העת. ואחרי שאת מתפזרת וטובעת, את מרגישה שכבר לא טוב לך. כי
גם המים והרוח מתחילים להכשיל, וזו הרי לא סביבתך הטבעית ואת
שוב מחפשת שינוי. ואת מתחילה לאסוף את השברים מהרצפה, ואת
רסיסי ליבך אשר נופץ. ואת בונה את עצמך מחדש. באיטיות וברוגע.
בתשומת לב לפרטים הכי קטנים. בהקדשת אין קץ, כל כולך, ליצירתך
ולבריאתך המחודשת. והעננים אשר ערפלו את מחשבותייך, מתחילים
להתבהר. והמסך השחור אשר כיסה את עינייך, מתחיל להתאדות גם כן.
והנשימה הכבדה אשר גרמה לך לחנק, מאיטה עצמה, ויוצאת ממך ביתר
קלות. ואת מרגישה כאילו סרו מהימנך כל הכבלים אשר החזיקוך
ככפותה, באין יכולת לנוע. ואת מצליחה פתאום לראות אחרת, ולשמוע
דברים שכבר הרבה זמן רצית לשמוע. את נעמדת מול המראה ובוחנת את
עצמך, תחילה מבחינה חיצונית. האם ירצה עוד מישהו, בי? האם שוב
אהיה מסוגלת לבטוח בבן אדם אחר? ואז, את מתחילה לבחון את עצמך
פנימית. האם אוכל שוב לחייך? האם אדע להפעיל שיקול דעת נכון
לעתיד? האם יש בי ההגינות והיושר? האם אוכל להשיב לי את שמחת
החיים? והימים עוברים, ואת זורמת עימם. והשמיים מחייכים
בעבורך. והמוסיקה חוזרת להתנגן בראשך. ואז את קמה ביום בהיר,
נעמדת על שתי רגלייך ואומרת לעצמך עשיתי את זה! ואת שוב מציצה
אל המראה ואומרת לבבואתך שאת זו את, והרוצה-יקבלך כפי שהינך.
ואת לא תשני דבר מהרגלייך ולא תבטלי בפניו ומרצונו שום עיקרון
מעקרונותייך. ואת לוקחת נשימה עמוקה ושואפת מלוא ריאותייך.
ומחזיקה את האוויר בתוכך לכמה רגעים, נותנת לחמצן להדביק אליו
את כל המחשבות והרגשות אשר בוערים בקרבך. ואת נושפת חזק החוצה,
ורואה כיצד ההרגשה הרעה עוברת ממך והלאה. ואת רואה את כל
מחשבותייך וכל מה שהציק לך בזמן האחרון, פשוט יוצא ומתאדה,
נעלם כלא היה. ואת מכניסה שוב אוויר לתוכך, יוצקת בך רגשות
חדשים ומחשבות נעימות. וכמו בחזון העצמות היבשות, את קורמת עור
וגידים ומזרימה בך דם רענן. ומפיחה בעצמך אנרגיות חיוביות
והסתכלות פוזיטיבית על העולם. ויש בך צבעים, קולות וחיים
אחרים. ויש בך חיוניות טהורה. ואת מרגישה שוב ח-י-ה, במלוא
מובן המילה. ואת יודעת כי את השאיפות והחלומות שלך, את עוד
תממשי. ואת בטוחה שיגיע היום, ואת תמצאי לך את הבן אדם שתמיד
חלמת עליו. ואת פשוט יודעת כי את עוד תאהבי ותהיי נאהבת,
לתמיד...