תאריך: 11/11/02
יום: שני

יומני המדוכא,
מה שלומך?
או, הנה שאלה טיפשית להתחיל בה את השיחה הבוגרת
בינינו...עלק...
אז שלומך, מן הסתם, אני מניחה על הפנים, עוד יום שני מעצבן בלי
שומדבר לעשות.
לקום בבוקר, לתפוס מקלחת עם המים החמים שבקושי נשארו לי,
להתלבש בבגדים הישנים והמעצבנים שיש לי (תזכורת: לקנות בגדים),
ועוד אחותי עדיין לא קמה (כי אתה יודע היא זונה היא כבר סיימה
ללמוד לפני שנה) אז אין מצב לקחת ממנה בגדים כי היא תתעצבן
ותהיה קטנונית כמו תמיד: "אל תיגעי לי בבגדים בלי לבקש רשות!
זה דבר כל כך קשה לזכור?" בלעט...אז אני מתלבשת כרגיל עם המעט
בגדים שנשארו לי בארון והיום אני לומדת בתיכון אז צריך להתלבש
יפה כזה אולי נתפוס איזה סקייטר שישיסט ושווה ,אז התחלתי לחפור
בארון שלי בחיפוש אחרי בגדים אנושיים כלשהם, עד שלבסוף,דיי
נשבר לי הזין כבר, זרקתי על עצמי את מכנסי הבאגיס
הירוקים-אפורים שלי, חולצה כחולה של בליינד ונעלי הבאפלו שלי
עם הלהבות, לא שכחתי הפעם את הקומבינות שלי, הפעם הרשיתי לעצמי
לתת לארנק שלי חופש וקניתי מרלבורו אדום ועוד מצית חדש מגניב
לאללה...יצאתי החוצה והחלטתי היום ללכת קצת לבד אז הקדמתי לצאת
מהבית והדלקתי לי סיגריה וחשבתי כמה נחמד לי שאני מעשנת...אבל
זה בכלל לא ככה...זה לא מגניב זה סתם נותן לי הרגשה טובה בערך
עם עצמי וזה גם מכנה משותף לעוד אנשים...זה מפתח שיחה אני
יודעת שזה לא בריא וכזה, אבל נמאס לי שכל העולם טוחן לי את
המוח בקשר לעישון המזדיין...אז אני יוצאת לדרכי...דרכי, כן בטח
אני גרה בדיוק 30 מטר מהתיכון המגעיל הזה...נמאס לי כבר
ללמוד!!! כל יום שני גאוגרפיה(למרות שיש לי מורה סבבה לאללה
בג"ג אני אוהבת אותה ) אבל זה עדיין מקצוע זין, אחר כך יש לי
שעתיים מדעים עם המורה המטומטמת שלי לביולוגיה שהיא בהיריון אז
היא בקריז של pain killers...אחר כך יש לי שעתיים אומנות שזה
עוד מקצוע שיכול להיות עוד בסדר יש למורה יציאות כאלה שנראה
כאילו היא מפחדת מאיתנו או משו כזה... וכדי לסגור את היום
המגניב שלי יש עוד שעתיים פיזיקה שזה וערבית הם המקצועות הכי
חרא שיש!!! יש לי בערך 65 בפיזיקה ועוד שעתיים עם אותה מורה
בהיריון של ביולוגיה...ואז הבייתה תופסים סיגריה פה וסיגריה שם
עם סוקר או עם חברי הג'ינג'י וחוזרים לשיגרה המזדיינת...
אבל השבוע היה יום שני שונה משאר ימי השני שלנו בתיכון...
אם תשים לב לתאריך(אני מדברת ליומן שלי...כמה פתטי...) זה היום
שבו הוא התאבד...יוד מיהוד...
נשמע קצת כמו שם של ראפר או משו כזה:Yo!!my name is yood and
I'm from Yahud I'm from the hood....
בקיצור ידעתי מי הוא היה...כאילו ממש הכרתי אותו...הוא היה חבר
של אחותי ואחר-כך גם התברר לי איך אחותי מעורבת בכל העסק
הזה...

כשעוד הייתי בתיכון ישר התקשרתי לאחותי ואמרתי לה שהוא התאבד
והיא כבר אמרה לי שהיא יודעת...אז חזרתי הבייתה וראיתי איזה
7 אנשים פשוט יושבים אצלי ובוכים...ידעתי עוד קודם מה הקשר
שלו לאחותי ולמה היא כבר יודעת מכל זה, אבל רק מאוחר יותר
ידעתי למה היא מתרגשת מכל זה...זה כבר יותר ממה שאני יכולה
לכתוב למרות שאתה יכול לנחש מה כבר קרה...
זה לא שאני מתביישת בזה...בכלל לא, אני אוהבת את אחותי יותר
מכל דבר שיש בעולם הזה...רק היא מבינה אותי, רק היא יודעת איך
זה להיות ילדה בכתה ט' ואיך זה לעשן בלי שההורים ידעו ועוד עם
ההורים שלי שהם סרט אחר בכלל...ואני בכלל לא מאשימה אותה...אני
תומכת בה בכל מה שהיא עושה ואני בטוחה שהיא מצטערת, זתומרת,
היא בעצמה אמרה לי שהוא מאוד מצטערת על כל מה שקרה ושהיא אוכלת
בגלל זה סרטים אחושרמוטה ואני מבינה אותה...בקיצור, אני לא
חושבת שאני אמשיך לכתוב...פשוט אין לי זין לזה עכשיו...אולי
ארים טלפון לסוקר או שאני יצא לסיבוב סיגריה...
דוס,
זזתי...
המדוכאת