כשהוא יושב בשקט שם לבד,
כשהוא מזיל דמעה מעינו
היא כל כך רוצה למחות אותה
כל כך רוצה להיות עמו.

שבוי בין חיים ומוות
עיניים סגורות דמעה שניה
האם יסתיימו העינויים המתמשכים?
האם הוא יזכה לראות אותה?

הזמן בשבילו עומד מלכת
והיא מרגישה כה אבודה
בחורף,קיץ ושלכת
בלעדיו לנצח בודדה.

הכאב כבר מייסר אותו שנים
היא תלויה בין תקווה לייאוש,
מרגישה שהיא אתו בין סורגים
ויודעת שלא יסתיים החיפוש.

היא נושאת תפילה בקול חרישי
סוחבת עוד יום מבלי שתתמוטט,
כי בלבה התקווה האמיתית
"בני חי, אינו מת!"