שבתי מן הכפור של בית העלמין ומן הגשם והברד שניתך עליי ממעל,
מבין עיניו של אח קטן,
ומן שתי הקשתות שצייר עת בצבצה לה שמש וכמעט התפתיתי לבקש
כבשה,
ונמלטתי אל משכני אל עבר הצהוב החריף כדי לברוח קצת,
כדי לשכוח קצת והרבה לזכור,
אין בי בקשה כרגע, מנסה להתאזן,
אנסה לתקשר עם עצמי,
פורש מעט כנפיי הרטובות, לייבש נוצותיי אל התנור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.