לימור רביב / סופתוח |
הסופים ארוכים כשהם
נקרעים ממך
בצל פחדים אמיתיים ומורא הבדידות.
נשימות אחרונות הן כל כך
מייסרות
ריאותיך מתמלאות תופת וכאבים
ואתה מבושש לנשוף אותם החוצה
אל הצד השני.
אתה יושב כמו לאחר התקף לב
זהו סוף שניתן לראות בו
כל כך הרבה התחלות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|