|
הסופים ארוכים כשהם
נקרעים ממך
בצל פחדים אמיתיים ומורא הבדידות.
נשימות אחרונות הן כל כך
מייסרות
ריאותיך מתמלאות תופת וכאבים
ואתה מבושש לנשוף אותם החוצה
אל הצד השני.
אתה יושב כמו לאחר התקף לב
זהו סוף שניתן לראות בו
כל כך הרבה התחלות. |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.