|
עצוב בחורף ביערות הגשם
החיות מתרוצצות ואין להן לאן
כבר אין להן לאן..
אתה מסתכל למעלה ואתה מרגיש תקוע
אתה תמיד היית כזה, ילד חסום
אתה מנסה לרוץ אבל רק דורך במקום
והדמעות שלך הן שם כבר הרבה שנים
האנשים שלך הולכים מהר
והילד שבך מתבגר מוקדם מדי
היא צועקת מרחוק שזה תכף יעבור
ואתה עדיין שם, עדיין תקוע
הקול שלה עוד מהדהד לך בראש
אתה מסתכל למעלה ורואה
ששומדבר לא השתנה
זה עדיין ככה
ותמיד תהיה
ילד חסום.
עצוב בחורף ביערות הגשם
עצים שלא משאירים לך מקום לנשום
ואתה רק רצית לברוח
וכמה שלא תנסה
אתה תמיד תשאר כזה
ילד עצוב מדי
שתקוע במקום. |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.