New Stage - Go To Main Page


הליצנים השחורים שבראש שלי התאבדו כבר מזמן
סבל הגהינום מנצח את אושר גן עדן
זה כמו פצע פתוח עמוק ומזוהם
חם לי מבפנים אבל אני ממשיכה לרעוד
זה כאילו משהוא פשוט מחק אותי והלך
רוצה לצעוק בידיעה שהדממה תנצח

כאילו אני בחיים לא אמות ולא נולדתי בכלל
מתחילה לרוץ אבל לא זזה מהמקום
ניחוח היאוש מעורר בי בחילה מוכרת
וזה די כיף בצורה מעוותת שכזאת
וזה הסוף זה שלעולם לא נגמר
והשעון המוערר שם כבר מזמן הפסיק לפעול
לאט לאט אני נהפכת לקניבלית צימחונית
מתעלמת מהעובדה שהבדידות קמה לתחייה
קניתי כרטיס לכיוון אחד לארץ מולדתי
ארץ הדממה, הארץ המובטחת
ארץ מתוקה.

הליצנים השחורים שבראש שלי התאבדו כבר מזמן
סבל הגהינום מנצח את אושר גן עדן
זה כמו פצע פתוח עמוק ומזוהם
חם לי מבפנים אבל אני ממשיכה לרעוד
זה כאילו משהוא פשוט מחק אותי והלך
רוצה לצעוק בידיעה שהדממה תנצח



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/2/03 11:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רחלי חנוך

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה