רווית נולדה עם בעיה רפואית קטנה, הייתה לה בעיה של חוסר תחושה
לחום, או יותר נכון, היא הרגישה חום, אבל אהבה את ההרגשה של
חום, החום הפיזי, ולא נגרמה לה שום פגיעה פיזית לגוף מלבד
הרגשה חמימה במצבים של חום קטלני. כמובן שפותחו אצלה הרגלים
שקשורים בעניין, כמו כמובן אהבה מקלחות חמות ביותר ודברים
בסגנון הזה, לפעמים אפילו הרגלים קיצוניים ביותר.
ה"פגם" המוזר שלה לא היה ממש בולט לעין, גם לא בעיני אנשים
קרובים אליה ולמרות שכולם ידעו על כך זה לא עניין אף אחד
מעולם.
בימי התיכון שלה היה אפילו שותף לכיתה שחיזר אחריה, כולם ידעו
מה הוא מרגיש אליה והיא מצידה לא התנגדה לחיזורים שלו. היה בו
משהו נורא... חמים וידע איך למשוך אותה. הם אולי יכלו היו
להיות זוג מושלם אבל אם תשאלו אותי הם לא התאמצו מספיק, ותמיד
אמרתי לו שהוא עושה את הטעות שהוא מתחיל משהו נוראי, משהו שלא
יוכל לסיים ושהוא יבכה על זה הרבה, לא רק אני אגב, כולם!
זה התחיל כשהם ישבו ביחד מאז התחיל בניהם הרגש ורוני ורווית
פלרטטו בלי סוף. מי שלא ידע, מזמן היה חושב שהם ביחד, למרות
שמעולם לא היו, אולי בגלל שרווית הייתה עם דעות קצת שונות בקשר
לחיים ורצתה חופש בזמן שרוני שאמנם היה פתוח ורצה את החופש
שלו, ידע שלעולם אי אפשר להיות חופשי לגמרי, ושהחופש הוא הסם
הכי ממכר והכי מסוכן שיש, גם כשאתה חופשי אחרי הכל אתה כבול
איפה שהוא, אם לא במסגרת אז בדעת הרוב, אם לא בדעת הרוב אז
בדעת הפרט, אם לא בדעת הפרט אז בהשתלשלויות החיים ואם לא
בהשתלשלויות החיים אז בעתיד או ההווה או יותר נכון לומר
בקיצור, כבול בתוצאות של מעשיך. אחרי הכל , גם החיים הם מסגרת
סגורה ויש חוקים לחיים שאי עמידה בהם תגרור אחריה עונש כבד
יותר מעונש שכל מסגרת יכולה להעניש. אז לכו תיבנו לכם חופש,
חופש ממסגרת, עכשיו זה נשמע אפילו מצחיק כשחושבים על הבריחה
הזאת, או על המצב שבו היו רוני ורווית.
רוני הלך בבוקר של אחד חגים אל רווית, זאת לא הייתה הפעם
הראשונה שבה הוא בא אליה, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הם
דיברו על עצמם בצורה של יותר משני תיכוניסטים שיושבים ביחד.
הפעם רווית הייתה זאת ששברה את הקרח, היא פשוט רצתה לדבר איתו
על הרגשות האמיתיים שלה וזה הסתכם בזה שאמרה לו שהיא חושבת שיש
לה משהו רציני אליו והוא ששמח לשמוע והרגיש את אותו הדבר אבל
היה חייב ללכת כבר, אמר לה שהוא חושב שהוא מרגיש אפילו יותר
מזה, התקרב ונישק אותה וחיבק חזק ואז הלך חזרה הביתה בתור בן
אדם מאושר.
אפשר להגדיר את האושר שבאהבה כדבר מזויף לפעמים כי זה אושר
רגעי שהתנודות בו מאוד גדולות, האושר הזה יכול להשתנות
מקיצוניות לקיצוניות על ידי מילה אחת בלבד לפעמים.
בכל מקרה הם נפגשו הרבה באותה תקופה ואולי זאת התקופה היחידה
שכן היה אפשר להגדיר אותם כ"ביחד".
באחד הימים קם בבוקר עם הרגשה מוזרה, הוא פתאום הרגישה שאהב
אותה מאוד, ויותר מהכל, והוא החליט שהכי נכון זה ללכת אליה
הביתה ולבקש ממנה קצת יותר רשמיות ובשמחה גדולה לשמוע ממנה
אולי את אותו הדבר. כשהגיע לביתה ונכנס פנימה היה נראה כאילו
הבית ריק, הוא היה כבר כמו בן בית ולכן היה מקובל לגמרי שיכנס,
כבר הרבה זמן עבר מאז היה לו מפתח משלו לבית שלה ולחדר שלה
אפילו, אבל בכל אופן, הוא נכנס והתחיל לקרוא לה ולחפש אותה ,
ובסופו של דבר, קול התשובות שלה הובילו אותו אליה למקלחת. הוא
לא נכנס מתוך כבוד אליה אבל אז אמרה לו בקול צוחק שובבני משהו
שיכנס. זה היה מראה נוראי בשביל בחור כמו רוני, המקום נראה כמו
איזה מקדש, היה חושך ונרות בחדר והיא ישבה רגועה בתוך אמבטיה
של שמן רותח שהיה כל כך קצוף למגע הגוף שלה בתחילה ואחרי כמה
דקות פשוט היה צלול כל כך שהיה אפשר לראות דרכו לאור הנרות את
גופה הערום של רווית. היא שכבה שם צוחקת ונהנת מכל רגע למגע
השמן החם על הגוף שלה ולא הפסיקה לצחקק גם כאשר רוני עמד המום
מסתכל בה במבט שאין לו פירוש במשך דקות ארוכות.
היא הקדימה אותו, היא מתוך הצחוק אמרה לו "רוני, אני כל כך
אוהבת אותך אתה לא יודע כמה" והוא הוריד את המבט ולא היו מילים
בפיו למרות שבמקום מסוים רצה גם לומר לה מה הוא מרגיש אליה ורק
הסתכל בה שוב ואמר לה "רווית! מה את עושה?!" היא לא ענתה לו
אבל כמו אלה מיתולוגית יצאה פתאום מתוך השמן, עומדת ערומה מולו
כשהוא מסתכל ובוחן את כל גופה פתאום התקרבה אליו, הוא לקח צעד
אחורה על כל צעד שלקחה לכיוון שלו "מה קרה חמוד" היא אמרה לו
והוא עמד שם ואמר לה ממרר בבכי "אני לא יכול , את חמה מידי
ככה, אני לא חסין כמוך, זה מסוכן לי!" והיא לא ענתה, ממשיכה
לצחקק ושוב לחייך אליו אמרה לו שיצטרף אליה ולא היה מובן אם
צחקה או שהייתה רצינית, אחרי הכל ידעה שהוא לא יכול גם אם
ירצה.
"אתה לא רוצה לחבק אותי? אני יודעת מה באת להגיד לי אתה
יודע... ואני מרגישה את אותו הדבר!!! קבל אותי כמו שאני , כי
הרגשות שלנו זהים ואתה יודע שאני אוהבת אותך, אפילו שאין לך
מילים אפילו כדי לומר משהו ברגע זה! ועכשיו לך! בבקשה לך, אני
רוצה את הזמן שלי עכשיו ואני יודעת שאתה צריך את שלך" היא פתחה
את השסתום והשמן נעלם תוך כמה שניות ואז פתחה את המים ולקחה
סבון ושטפה את עצמה, הלבישה על עצמה חלוק וכיבתה את הנרות ואחר
כך הדליקה את האור. "אני אדם שונה עכשיו?" שאלה אותו כשהוא
עדין עומד ובוחן אותה, ואז התקרב אליה ונישק אותה והסתכל לתוך
עיניה כמו שאהבה שהוא עושה.
הוא הלך חזרה הביתה כשידע שהרס חלום משותף, ואולי היא זו שהרסה
את הכל, שניהם לא ידעו אבל הסכימו עם אלו שניסו להרוס להם את
הקשר לפני שהתחיל בכלל ואולי היה יכול להיות משהו רציני
ביניהם...