מאולם לא רעיתי,
עדם שחוטב סיר.
בספטו האיוורית,
סעוטה הוע מקיר.
מסרבט מילים,
בספט נחעים.
מטאלוו בנפשו,
מרובת הטכלועים.
מכרבש מכסכס,
ומוסיף לעשש,
ממוכו הכודאך לדף הנחנא,
הזועק היי עכי מה זו הזבאה.
"גם לי נסמה.. עמנם בדמאמה"
בל טמראח בידחה על גופי ארמא.
רשום בי מאסים, חבאנות בלי טחאחים,
ועל טמלעני באיוורית אם שגיהים.
@>->----תרגום השיר-----<-<@
משטויות לעיברית
מעולם לא ראיתי,
אדם שכותב שיר.
בשפתו העברית,
שאותה הוא מכיר.
משרבט מילים,
בשפת נכאים.
מתעלב בנפשו,
מרובת התחלואים.
מחרבש מקשקש,
ומוסיף לאשש,
ממוחו הקודח לדף הנכנע,
הזועק היי אחי מה זו הזוועה.
"גם לי נשמה,אמנם בדממה,"
אל תמרח בידך בגופי ערמה.
רשום בי מעשים כוונות, בלי תככים,
ולא תמלאני בעברית עם שגיעים. |