רות טנוג'י / עמוק ואפור |
הריק
והניס קלות את
החשיכה
וצנח
ממאונך
מונח נאנח
תרדמת הפכפכה.
שעות שאין איש ער בהן
אני איני ישן
מונה את הנעשה
מפחית את זה שלא
מקזז עם הנוכח
מעלה בהיפותזה
הופך בהפוך
מכה בפוך
סופר נשימות
שלהם
מכפיל נחירה
בולע את היקום
חורץ את דינו
בטרם יחתום
את שלי
רושם כמו דורש
משא ומתן
עמוק ואפור
בתחתיות עיניי
אתיש את כולי
עד בוא שחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|